Blog:מרכזיות המוסד הצבאי בתפיסת הביטחון של ישראל

מתוך סמינר 2.0 לעדכון תפיסת הביטחון הלאומית | Seminar 2.0
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

About the Author

Other recent contributors

Make this page better by editing it.
Yotam

Other recent voters

If you like the article, vote for it.
avataravatar

מרכזיות המוסד הצבאי בתפיסת הביטחון של ישראל

איציק בן ישראל.jpg

מדינת ישראל נולדה במלחמה. כך קובע הפרופסור האלוף יצחק בן ישראל במשפט הראשון במבוא וגם בפרק הראשון של ספרו 'תפיסת הביטחון של ישראל' (אוניברסיטה משודרת 2013). לאחר מסד זה פורס בן ישראל סקירה היסטורית של התפתחות התפיסה בעיניו.

זהו ספר חשוב בשל שני טעמים. טעם אחד הוא שהוא כתוב בשפה נהירה שאינה דורשת מומחיות ביטחונית על מנת לקרוא בו ולחוות דעה לגביו. טעם שני הוא שהספר כורך יחד שתי תפיסות שלרוב לא נתפסות כדרות בכפיפה אחת - תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ותפיסת קיר הברזל של ההגנה על הישוב. לזכות הספר ייאמר שהבהירות שלו היא זו שגם מאפשרת לבקר אותו.

אך האם אכן נולדה מדינת ישראל במלחמה כפי שפותח בן ישראל את ספרו? האם מדינה בכלל נולדת? כיצד מסייעת קביעה זו לטיעון של בן ישראל? נבחן את הקביעה ותפקידה בטיעון.
לרעיון הציוני ולתהליך הקמת המדינה ניתן לחבר כמה תאריכים קובעים: העליה הראשונה לארץ ישראל ,הקונגרס הציוני הראשון, הצהרת בלפור, מאורעות תרפ"ט והכרזת המדינה לקראת סיום המנדט הבריטי. היסטוריונים שונים יבחרו וודאי תאריכים נוספים וישמיטו כמה מאלו המופיעים כאן. תאריך קובע או משמעותי אינו בהכרח יום הולדת.

בכלל, כשמדברים על מדינה מוטב לדבר על הקמה, לא על הולדת. הקמה היא הרגע שבו הישות מקבלת תוקף משפטי, חיצוני, הכרה. הולדת או הקמה הם רגעים נעלים המשליכים על הזהות של הישות הנולדת. באה מאהבה? נולדה במלחמה?

הכרזת המדינה ו/או קבלת תוכנית החלוקה באו"ם יכולים להיחשב רגעים מתאימים לרגע של הקמת המדינה. הסכסוך המזוין ליווה את הישוב שנים רבות טרם הכרזת המדינה. הקמת המדינה כאירוע התעלתה מעל הסכסוך כיוון שאפשרה להרים את המבט אל מעבר לכוונת הרובה, אל מסדרונות הכוח של המשפט הבין לאומי. המלחמה שליוותה את האירועים הללו היא ללא ספק מרכיב משמעותי בתהליך ייסוד ומיסוד המדינה. אולם המלחמה היא הביטוי של אי הקבלה של האזור את מה שהוכרע בעולם: אישור תוכנית החלוקה וקבלתה של ישראל למשפחת המדינות מרגע סיום המנדט.

אז אם רגע הקמת המדינה אינו המלחמה, נותר לברר מדוע טוען בן ישראל כי מדינת ישראל נולדה במלחמה? היכן עשרות השנים של הקמת המוסדות שיהיו למדינה? היכן האו"ם? היכן ההחלטה הפנימית של מוסדות הישוב? היכן ההסכמה על סיום המנדט? במילים אחרות, מעבר לצורך הבסיסי של ההישרדות וההגנה, היכן המוסדות?

למעשה, בקביעה הזו, טוען בן ישראל, זכות הקיום של המדינה תלויה בהכרה או אי ההכרה האלימה של האזור העוין. זוהי הזהות של הרך הנולד, מדינת ישראל. התעלמות מהכרזת המדינה וקבלתה תוכנית החלוקה במועצת האו"ם פירושם היעדר סיבת קיום פנימית ו/או בין לאומית. מהי המשמעות של התעלמות זו?

המשמעות היא שמדינה שנולדה במלחמה גורלה הוא מלחמה. מכאן, כמעט באופן טבעי, המרכיב המשמעותי בתפיסת הביטחון של מדינה כזו הוא הצבא ועוצמתו, כי המדינה למלחמה יולדה. מדינה כזו תרתום את כלל משאביה, גם האזרחיים למלחמה ולהתכוננות למלחמה. מדינה כזו תביט על הסביבה שלה מבעד לעדשת המלחמה בלבד.

כאמור בפתיחה, בן ישראל כורך את תפיסת הביטחון של ישראל עם התפיסה של קיר הברזל: הרחבת קיר הברזל כתפיסה של הגנת הישוב באופן מקומי לתפיסה אזורית שלמה: מדינת ישראל מוגנת באמצעות קיר הברזל. כיום ניתן לזהות זאת עם הביטוי "ווילה בג'ונגל". לווילה חומה המגנה עליה מפני הג'ונגל הפראי. בחומה חרכים והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון בעיני עצמה נולדה במלחמה, גדלה למלחמה ומגדלת למלחמה.

ללא ספק מלחמה היא מרכיב משמעותי בזהותה של המדינה.

ללא ספק יש להילחם היטב.

אבל מוטב להטיל ספק בהנחת היסוד שמדינת ישראל נולדה במלחמה. מדינת ישראל נולדה בהסכמה, בהסכמה פנימית ובין לאומית. כשנפנים זאת, אולי נוכל להניח מעט למרכזיות שהמלחמה תופסת בחיים שלנו.

לקריאה נוספת


הוסף את ההערה שלך
סמינר 2.0 לעדכון תפיסת הביטחון הלאומית | Seminar 2.0 welcomes all comments. If you do not want to be anonymous, register or log in. It is free.