מפגש התנעה

מתוך סמינר 2.0 לעדכון תפיסת הביטחון הלאומית | Seminar 2.0
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בתאריך ה-8 לינואר 2014 התקיים מפגש התנעה לקידום סמינר 2.0 לעדכון תפיסת הביטחון של ישראל בבית הלל בהר הצופים, ירושלים. במפגש נכחו מגוון של אנשי מעשה ופעילים מן המערת הממשלית, הבטחונית והאזרחית, והיו מעורבים בתחילתו של תהליך חשיבה רחב ומשותף בשאלות החיוניות לביטחון הלאומי של ישראל. דף זה והדפים המקושרים אליו מאגדים את חומרי הכנסון המתועדים ואת התובנות שעלו בו.

נשמח לסיוע מצד משתתפי הכנס בהעלאת תובנותיהם

תכנית המפגש

שולחנות עגולים:

תובנות כלליות שעלו ביחס לתהליך

  1. הדיון בביטחון הלאומי מחייב בבסיס שלו חשיבה הוליסטית – הדיפרנסיאציה בין סוגיות שונות (כמו ההפרדה בין השולחנות השונים בכנס) היא בעייתית כי הנקודה הבסיסית היא החיבור והמתחים שבין השאלות השונות.
  2. כולנו מצויים במסורת מושגית שיורדת לפחות עד בן גוריון. יש לנו לפחות 20 עד 30 מושגים שצריך לפרק אותם מבפנים, ברמה המושגית. אם רק נתאר את השינוי, הרי שנמצא את עצמנו ממשיכים להיות כלואים במסורת המושגית הזו.
  3. אחת הבעיות של תפיסת ביטחון מצויה במתח שבין להפוך אותה לתורה, דוקטרינה, לבין הקיום של מערכת סמויה וחתרנית, תורה שבעל-פה, שמכווינה את הפעולות ללא מודעות מלאה לקיומה. בפועל נדרשת חתירה מתמדת ללמידה, וביקורת כדי לחשוף את הנחות היסוד הללו ולהתאים אותן לשינויים.
  4. הסמינר מחייב דיון בהנחות היסוד לפני הצעת המענים - בהנחה שתחושת הצורך הדחופה של מכון ראות עלתה בשל ערעור הנחות היסוד של הסמינר של בן גוריון, הרי שסמינר 2.0 מחייב גם כן להתעסק בהנחות היסוד. תחילה להגדיר אותן מחדש (צבא חובה/התנדבותי, כור היתוך/פסיפס) ואחר כך לחשוב על משמעותן האופרטיבית. חובה לעשות זאת טרם הקפיצה לדיון בפתרונות.
  5. מול קביעה מתודולוגית זו עלתה טענה ביחס ל-DNA של המערכת בישראל לפיה המערכת מניחה כי הזמן פועל לטובתה ולכן אין צורך במהפכות מבניות אלא ברפורמות מקומיות. לשם כך יש להקים מנגנון של הערכת מצב מתמשכת בשאלות הללו שיאפשר לספק פתרונות נקודתיים מבלי להידרש לרפורמה כוללת.
  6. חסרה במסמך התייחסות לתפקיד ולמשמעות ההתיישבות וניהול הסכסוך הישראלי פלסטיני.

רקע וקריאה נוספת

תגובות

blog comments powered by Disqus