יסודות תפיסת הביטחון של ישראל

מתוך סמינר 2.0 לעדכון תפיסת הביטחון הלאומית | Seminar 2.0
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף זה הינו פרק א' מתוך מסמך הרשת חזון חדש לתפיסת הביטחון של ישראל.
חלק זה של המסמך מתאר את יסודותיה המרכזיים של תפיסת הביטחון הלאומית הקיימת.
  1. מדינת ישראל כ'מדינת העם היהודי' מממשת את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. לכן, מעבר למחויבויותיה לתושביה, ישראל ראתה את עצמה מיום הקמתה כ'מקלט ליום סגריר' עבור יהודי הגולה שלא גרים בה ומשרתת אותם בדרכים נוספות. ברוח זו, ישראל מצפה מיהודי העולם שיתמכו בה מבחינה כלכלית ופוליטית.
  2. שימור רוב יהודי הוא תנאי הכרחי לקיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי שהיא גם מדינה דמוקרטית.
  3. יצירה ושימור של ברית עם מעצמה דוגמת ארצות הברית חיונית כדי שישראל תחפה על נחיתותה הכמותית מול אויביה ותוכל להשפיע על הנעשה במזרח התיכון. בהקשר זה, ישראל בחרה להיות חלק ממדינות המערב, והפכה להיות מעין 'מוצב קדמי' שלהן מול מדינות ערב שנתמכו על-ידי 'הגוש המזרחי'.
  4. יצירת מערך בריתות אסטרטגיות במזרח התיכון ובשוליו (בקרן אפריקה, באסיה התיכונה ובבלקן) מאפשר לישראל לפצל את הכוחות הנצבים מולה ולמנוע מצב שבו היא תאלץ להתעמת עם קואליציה שלא תוכל לה.
  5. חתירה ללגיטימציה בסיסית לקיומה של המדינה ולגבולותיה – התנועה הציונית ומדינת ישראל חתרו להכרה רשמית בזכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינת העם היהודי וגם להכרה רשמית בגבולותיה. לגיטימציה זו מתגבשת בהחלטות והסכמים בין-לאומים שמושגים באמצעות מהלכים דיפלומטיים ובעזרת הפזורה היהודית בעולם.
  6. הנחת יסוד כי העיצוב הפוליטי של המזרח התיכון מתרחש בתהליך רציונלי בין מנהיגי המדינות – המזרח התיכון מתעצב כתוצאה מדינמיקה בין מנהיגים של מדינות שמקבלים החלטות על-פי-רוב בצורה רציונלית.
  7. האחריות הבלעדית לביטחון הלאומי בידי מוסדות המדינה שרק בידיה המידע והיכולות לעצב את גישת הביטחון הלאומי ולממש אותה.
  8. 'דוקטרינת קיר הברזל' שמטרתה לתסכל את התקווה והרצון של מדינות ערב להביא לחיסולה הפיזי של ישראל באמצעות פיתוח עליונות צבאית מכרעת על יסוד מספר עקרונות:
    • הרתעה באמצעות יכולת הכרעה מהירה בשדה הקרב;
    • קיצור משך העימותים הצבאיים והארכת משך זמן הפסקות האש שבין סבבי האלימות;
    • העברת הלחימה אל שטח האויב והפרדה בין חזית לעורף;
    • פיתוח עליונות איכותית באמצעות טכנולוגיה וכוח אדם;
    • התרעה באמצעות מערך איסוף מקיף שאמור לאפשר לישראל להיערך מבעוד מועד ולבצע פעולות מנע אם נדרשות;
    • 'מודל צבא העם' - מערך הסדיר-מילואים הוא המענה לפער הכמותי מול צבאות ערב. הצבא הסדיר הקטן יחסית אחראי על בטחון שוטף ומענה ראשוני בחירום, בעוד שמערך המילואים רחב-ההיקף ומהיר-הגיוס אמור להכריע את המלחמה;
    • פיתוח יכולות אסטרטגיות ל'יום-דין';
  9. לסיכום, דוקטרינת קיר הברזל מבטאת תפיסה שלא ניתן לחסל את העוינות לישראל באיזור, אלא רק להביא לתסכולה, ועל כן היא מובילה לפעלתנות צבאית בלתי-פוסקת – 'רועשת' ו'שקטה' – שמטרתה היא שימור הסטטוס-קוו ביחסי העוצמה האזוריים.
  10. צה"ל כקבלן למשימות לאומיות וככור היתוך – כדי לאזן את הקצאת המשאבים העצומה לטובת צה"ל הוטלו עליו משימות לאומיות נוספות בעלות אופי אזרחי כמו קליטת עליה, התיישבות, חינוך ושיטור.
  11. מרכזיות הביטחון – אתגרי הביטחון הלאומי שניצבים בפני ישראל ייחודיים בהיקפם ובאיכותם, ומחייבים רתימה מלאה של משאבי האומה הנדרשים. מאחר שהאיום המרכזי על ישראל הוא צבאי, צה"ל הפך למוסד המרכזי בקהילת הביטחון הלאומי ובמרחב הציבורי הישראלי, וזוכה לעדיפות בהקצאת משאבי כוח אדם, תקציב וזמן.
לפרק הבא: ערעור נדבכי תפיסת הביטחון

תגובות

blog comments powered by Disqus