חלון ההזדמנויות לשדרוג הביטחון הלאומי של ישראל

מתוך סמינר 2.0 לעדכון תפיסת הביטחון הלאומית | Seminar 2.0
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף זה הינו פרק ג' מתוך מסמך הרשת חזון חדש לתפיסת הביטחון של ישראל.

הפרק הקודם: ערעור נדבכי תפיסת הביטחון
חלק זה של המסמך מציג את ההזדמנות הניצבת בפני ישראל להזניק את ביטחונה הלאומי באמצעות יישום תפיסת ביטחון לאומי חדשה שמתאימה לעולם של שינויים קיצוניים. הזדמנות זו נובעת מהשילוב בין היכולת של ממשלת ישראל למשול, לקבל החלטות ולבצען, מצד אחד, לבין התנאים המדיניים, הצבאיים והפנימיים, מצד שני. כמובן ששינוי התפיסה יחייב הסטת משאבים, התאמות מבניות ומוסדיות ופיתוח תפיסות הפעלה חדשות.

התנאים היוצרים את ההזדמנות

ההזדמנות הניצבת בפני ישראל בתחום הביטחון הלאומי נובעת מהשילוב בין התנאים שלהלן:

  1. משברים פנימיים חריפים בכל המדינות העוינות לישראל – משברים אלה שואבים את עיקר תשומת הלב של המשטרים ושל החברות האזרחיות במדינות אלו. בכלל זה, בסוריה התפתח משבר הומניטארי קשה, שמשפיע על כל המדינות השכנות.
  2. מתיחת יתר ('overstretch') של איראן וחזבאללה – שתיהן נשאבו למלחמת האזרחים בסוריה שהיתה מחבר מרכזי בציר הרדיקלי. בשל כך, חזבאללה נתון למתקפות פוליטיות ולפעולות טרור בלבנון.
  3. בידוד של הפלסטינים בעזה ובגדה – חמאס מבודד בעזה בין ישראל לבין מצרים, לאחר שאיבד את בעלי בריתו בסוריה ובאיראן. הרשות הפלסטינית בגדה ניצבת לבדה מול ישראל ללא גיבוי משמעותי של הליגה הערבית, מצרים או סעודיה ותחת לחץ של החברה הפלסטינית להביא להתקדמות מדינית.
  1. שינוי בשיח הציבורי בישראל ביחס למערכת היחסים שבין הצבא והחברה. שינוי זה בא לידי ביטוי במהלך החקיקה של חוק השוויון בנטל; עיסוק ציבורי בתקציב הביטחון; ובתגמול גמלאי צה"ל.שיח זה מאפשר לפתוח לדיון את סוגיית האמנה הנדרשת בין הצבא לבין החברה הישראלית.
  2. התרחבות מעגל המשתתפים בשיח ובעשיה הביטחונית-מדינית מעבר לממשלת ישראל – מעגל הדיון והעשייה בביטחון הלאומי מתרחב אל מעבר לממשלת ישראל לגורמים לא ממשלתיים בחברה האזרחית ובעולם היהודי בתחומים כגון: הערכת המצב הביטחונית והמדינית; דיפלומטיה; סיוע בין-לאומי, הסברה ומאבק בדה-לגיטימציה; משפט בין-לאומי; חוסן; הקשר עם העולם היהודי; תגמול למשרתים ותקציב הביטחון.

תוצאות ההתפתחויות הללו

  1. חשיבות האיום הצבאי הקונבנציונאלי פחתה מאוד – התרחיש שבו כוחות צבאיים גדולים מסתערים על ישראל הפך לבלתי-סביר בעת הנוכחית.
  2. הסכסוך הישראלי-ערבי הוזז לקרן זווית לאחר עשורים בהם היה במרכז סדר היום ונתפס כסיבה המרכזית לחוסר היציבות באזור.
  3. לרשות הפלסטינית חופש חסר-תקדים להגיע להבנות או הסכמים עם ישראל – זאת בשל החלשות הגורמים המעכבים בעולם הערבי.
  4. המבוכה של מדינות המערב ביחס לאזור מאפשרת לישראל לקדם סדר יום עצמאי שעשוי לעצב את גישתן-הן.
  5. בשלות הזירה הפנים-ישראלית לשינויים מבניים ומוסדיים שיאפשרו שילוב אוכלוסיות מודרות בשירות המדינה ובשוק העבודה.

למול מכלול ההתפתחויות:

  1. למערכת הממשל בישראל יש יכולת לעצב מדיניות, לקבל החלטות ולבצען – כנסת ישראל התשע-עשרה החלה את כהונתה בחודש אפריל 2013 וצפויות לה עוד כשלוש שנים. ראש ממשלת ישראל וממשלתו יציבים אף הם. ביכולתם להוביל מהלכים משמעותיים מאוד.
לפרק הבא: החזון לביטחון הלאומי של ישראל: התיכון של המזרח

תגובות

blog comments powered by Disqus