חזון חדש לתפיסת הביטחון של ישראל

מתוך סמינר 2.0 לעדכון תפיסת הביטחון הלאומית | Seminar 2.0
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף זה מרכז מיזם של מכון ראות לפיתוח תנאים ליצירת חזון חדש לתפיסת הביטחון הלאומית של ישראל. ניתן לקרוא מסמך זה על סדר הפרקים או במסמך אחד בלינקים אלו:

Screenshot.png
English copy 
עותק בעברית

רקע

מסמך זה הינו תוצר ראשון ובבחינת 'אבן ראשה' בסדרה של תוצרים שעוסקים בחזון לביטחון הלאומי של מדינת ישראל לקראת שנת השבעים וחמש לקיומה, וקורא למהפכה בתפיסה הנוכחית. המסמך מפרט את: התפיסה הקיימת (פרק א') הצורך בשינוי (פרק ב'), ההזדמנות הניצבת בפניה של ישראל (פרק ג'), החזון הנדרש בתחום הביטחון הלאומי (פרק ד'), ועקרונות פעולה מוצעים למימושו (פרק ה'). פרסום המסמך הוא ראשיתו של מהלך שמטרתו לחולל שיח מקצועי וציבורי בנושאים אלה.

הקדמה

המושג 'תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל' מתייחס למערך העקרונות והערכים שעיצבו את מוסדות הביטחון הלאומי של ישראל ואת האופן שבו היא הפעילה את יכולותיה וכוחה בתחום הביטחון ויחסי החוץ לצורך הגנה על קיום המדינה ועל ביטחונה. תפיסה זו עוצבה בהנהגתו של דוד בן-גוריון בשנותיה הראשונות של המדינה, והותאמה לאורך השנים להתפתחויות בסביבתה המדינית והביטחונית של ישראל, אם כי מעולם לא עוגנה בהחלטות רשמיות של הממשלה.
תהליך עדכון התפיסה מחייב הבנה של יסודות תפיסת הביטחון הקיימת, בחינת השינוי המערער את נדבכי התפיסה, פיתוח ההזדמנויות הקיימות במציאות המשתנה, התכווננות לחזון חדש, ולאורו פיתוח עקרונות פעולה ומענים רלוונטיים. פרקי מסמך זה מסתמכים על סדר עניינים זה:

פרק א' - יסודות תפיסת הביטחון של ישראל

חלק זה של המסמך מתאר את יסודותיה המרכזיים של תפיסת הביטחון הלאומית הקיימת.

פרק ב' - ערעור נדבכי תפיסת הביטחון

חלק זה של המסמך מתאר המגמות המובילות לערעור נדבכי התפיסה הקיימת על היבטיה השונים, וכולל מצגת המסכמת את הפער הנוצר.

פרק ג' - חלון ההזדמנויות לשדרוג הביטחון הלאומי של ישראל

חלק זה של המסמך מציג את ההזדמנות הניצבת בפני ישראל להזניק את ביטחונה הלאומי באמצעות יישום תפיסת ביטחון לאומי חדשה שמתאימה לעולם של שינויים קיצוניים. הזדמנות זו נובעת מהשילוב בין היכולת של ממשלת ישראל למשול, לקבל החלטות ולבצען, מצד אחד, לבין התנאים המדיניים, הצבאיים והפנימיים, מצד שני. כמובן ששינוי התפיסה יחייב הסטת משאבים, התאמות מבניות ומוסדיות ופיתוח תפיסות הפעלה חדשות.

פרק ד' - החזון לביטחון הלאומי של ישראל: התיכון של המזרח

חלק זה של המסמך מניח את נדבכי החזון של הביטחון הלאומי של ישראל לשנת השבעים וחמש למדינה שיממש את חלון ההזדמנויות הקיים.

פרק ה' - העקרונות המארגנים של המהפכה בביטחון הלאומי הישראלי

חלק זה של המסמך מפרט את העקרונות המארגנים המוצעים לשינוי בגישת הביטחון הלאומי כדי לממש את היעדים הלאומיים הנ"ל. בבסיסם עומדת התובנה שהביטחון הלאומי של ישראל במאה העשרים ואחת יחייב הירתמות של כלל החברה הישראלית, וכי אין ביכולתה של הממשלה להרים נטל זה בעצמה. לאחר מכן יפורטו המערכות השונות שמימושן יביא למהפכה הנדרשת בביטחון הלאומי הישראלי ולקידום החזון.

סיכום - קריאה לסמינר בן גוריוני חדש ומתמשך

  • 'הסמינרים' שקיים בן גוריון לקראת הקמת המדינה ובשנותיה הראשונות עיצבו את הפרדיגמה של הביטחון הלאומי של ישראל. סמינר זה היה סדנת למידה מתמשכת שבמהלכה בן גוריון בחן את הנחות היסוד שעמדו בסיס תפיסת הביטחון הישוב עד 47' למול המציאות המתהווה, והגדיר את החזון והאסטרטגיה החדשים. שינויים אלו היו קשים לעיכול לצמרת הממסד הבטחוני באותה שעה.
  • מימוש המהפכה בעניינים צבאיים (RMA) של סוף המאה ה-20 מחייב הערכה מחדש – בראשית שנות התשעים של המאה העשרים התרחשה בצבאות המערב ובצה"ל מהפכה אופרטיבית שהתבססה על התפתחויות טכנולוגיות ושינויים מדיניים-אסטרטגיים כגון קריסת ברה"מ. מהפכה זו, שהתבססה של שילוב של נשק מונחה ומערכות תקשורת, שליטה ובקרה, כונתה RMA, Revolution in Military Affairs. עם הזמן, פותחו מענים אופרטיביים לטכנולוגיה ולתפיסה של ה-RMA באופן שמערער את העליונות שיצרה.
  • כעת נדרשת גם מהפכה בענייני הביטחון הלאומי של ישראל (RNSA) – כאמור במסמך זה, התמורות הרדיקליות בסביבתה האסטרטגית של ישראל מאתגרות את הנחות היסוד של תפיסת הביטחון שלה, ובכללן גישת קיר הברזל והאמונה בעליונות הטכנולוגית (RMA). לפיכך, לנוכח תמורות אלו, ולקראת שנת השבעים וחמש לקיומה של המדינה, נדרשת מהפכה פרדיגמתית נוספת בענייני ביטחון לאומי – Revolution in National Security Affairs – ברוח הסמינר של בן גוריון. הדרך לקדם מהפכה זו היא באמצעות קידום סמינר 2.0 לעדכון תפיסת הביטחון הלאומית של ישראל.

לקריאה נוספת


תגובות

blog comments powered by Disqus