העקרונות המארגנים של המהפכה בביטחון הלאומי הישראלי

מתוך סמינר 2.0 לעדכון תפיסת הביטחון הלאומית | Seminar 2.0
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף זה הינו פרק ה' מתוך מסמך הרשת חזון חדש לתפיסת הביטחון של ישראל.
הפרק הקודם: החזון לביטחון הלאומי של ישראל: התיכון של המזרח
חלק זה של המסמך מפרט את העקרונות המארגנים המוצעים לשינוי בגישת הביטחון הלאומי כדי לממש את היעדים הלאומיים הנ"ל. בבסיסם עומדת התובנה שהביטחון הלאומי של ישראל במאה העשרים ואחת יחייב הירתמות של כלל החברה הישראלית, וכי אין ביכולתה של הממשלה להרים נטל זה בעצמה.
  1. הרקע: שחיקה ביכולת הממשלה לספק ביטחון לאומי בעצמה – מגוון אתגרי הביטחון הלאומי מתרחב ומספר השחקנים המשפיעים עליו עולה, בתוך מוסדות המדינה ומחוצה להם, בישראל ומחוצה לה. לאור זאת, נשחקת יכולתה של הממשלה לספק מענה באמצעות הכלים העומדים לרשותה בגישה של 'מערכת סגורה'.
  2. לפיכך, יש להסתגל להיפתחותה של מערכת הביטחון הלאומי– קידום חזון הביטחון הלאומי של ישראל – וזאת על רקע שחיקת התפיסה הקיימת ובחלון ההזדמנויות האסטרטגיות הקיים – מחייב הרחבת תפיסת הפעולה של מערכת הביטחון הלאומי הישראלית על בסיס העקרונות הבאים:
    • שותפויות ושיתופי פעולה עם החברה האזרחית – השיתוף מתייחס ליכולת להפיק יתרונות ורווחים גם משחקנים חיצוניים למערכת הביטחון.
    • ביזור אחריות לתת-יחידות עצמאיות, מרושתות ומקושרות בתוך המגזר הציבורי.
    • תרבות של מצביאות – טיפוח ראיה מערכתית, הבנה אסטרטגית ויכולות בקרב בעלי תפקידים בכל הרמות.
    • חיכוך, ניסוי ולמידה בשטח באמצעות מודלים חדשים ומתחדשים שיאפשרו פיתוח תפיסות הפעלה אפקטיביות.

המאמצים האסטרטגיים שיחוללו את השינוי הנדרש

חלק זה של המסמך מפרט את המערכות השונות שמימושן יביא למהפכה הנדרשת בביטחון הלאומי הישראלי ולקידום החזון.
  1. שדרוג מערך הביטחון הלאומי באופן שיביא לידי ביטוי את מכלול הרכיבים של הביטחון הלאומי בעיצוב ובעדכון תפיסת הביטחון הלאומי. המבנה החדש דורש:
    • העצמת תפקיד המל"ל כך שיספק ערך יחודי להנהגה – בעקבות מלחמת לבנון השנייה, עבר המל"ל שדרוג בתפקידו ובסמכויותיו כדי שיספק תמיכה ראויה בתהליכי קבלת ההחלטות של הנהגת המדינה. בשדרוג זה אין די. על מנת לממש את החזון הנ"ל נדרש שדרוג נוסף ביכולותיה של המל"ל בעיקר בכל הקשור לעיצוב תפיסת הביטחון הלאומי, הערכת המצב של הביטחון הלאומי ועיצוב ומימוש מיזמים אסטרטגיים בתחום זה. על כן, המל"ל נדרש להיות שותף משמעותי המספק ערך ייחודי שנובע מראיה מערכתית כוללת, בעל יכולת לאתגר הנחות יסוד של המערכת ולחולל תהליכים עצמאיים.
    • שינוי בתהליך הערכת מצב הלאומית כך שהיא תבחן את מצב הביטחון הלאומי בצורה מקיפה ותשמש את תהליכי עיצוב תפיסת הביטחון הלאומי. כיום הערכת המצב הלאומית נובעת מתוך הערכת המודיעין הממוקדת באיומים, ומתבצעת ללא נקודת ראיה בינ"ל. הדגשים המוצעים הם:
    • הערכת מצבם של כלל מרכיבי הביטחון הלאומי והיעדים האסטרטגיים;
    • זיהוי ההזדמנויות הגלומות במצב האזורי והגלובאלי ופיתוחן;
    • שילוב גורמים לא-ממשלתיים בהכנת ההערכה, מקרב המגזר האזרחי כגון מכוני מחקר, חוקרים, פורשי הממשלה או ארגונים יהודיים;
    • ניהול תהליכי למידה ופיתוח יכולות ברמת הביטחון הלאומי.
  2. ביזור מערך יחסי החוץ אל מעבר למשרד החוץ, משרדי הממשלה וסוכנויותיה – מערך השגרירויות והשליחים הדיפלומטיים מתקשה לספק את צרכי החוץ בעולם המשתנה. הצעתנו היא לבצע מהפכה בתחום זה באמצעות רתימת גורמי החברה האזרחית והמגזר העסקי למען טיפוח מערך קשרים בין-לאומיים מקצועיים, מתמשכים ואיכותיים עם אליטות ממשלתיות ולא-ממשלתיות, סביב מיזמים הומאניטאריים, שיתופי פעולה אזרחיים, סיוע צבאי, כלכלי ודיפלומטי. יעדים מרכזיים בתחום זה:
    • הירתמות ישראל לקידום מענים לבעיות של האנושות ('תיקון עולם') – על ישראל, בשותפות עם העולם היהודי, לחזור ולמלא תפקיד מרכזי מול האתגרים המרכזיים של האנושות בכל הקשור לאיכות החיים 'בתחתית הפירמידה' הכלכלית בעולם.
    • עיצוב מחדש של היחסים בין העם, ההנהגה והעולם היהודי – יש ליצור תשתית לשיתוף פעולה בתחומים שבהם יש עניין ויעוד משותפים: סיוע הומניטארי, מאבק בדה-לגיטימציה של ישראל ובאנטישמיות, וסיוע בנושאים הקשורים לזהות יהודית. על הממשלה והחברה האזרחית בישראל, בשותפות עם העולם היהודי, לפתח מספר מיזמים משמעותיים שישפיעו על חוגים רחבים של יהודים וישראלים.
    • יצירת מערך קשרים במזרח התיכון באמצעות גורמים ממשלתיים וגורמי חברה אזרחית למיצוי ההזדמנויות המגולמות בשינוי האיזורי ולשבירת חומת העוינות כלפי ישראל.
  3. אמנה חדשה בין מערכת הביטחון לחברה הישראלית שמשלבת בין חזון הביטחון הלאומי, צרכי החברה וצרכי הביטחון. אמנה כזו, שתתבסס על עיקרון השוויון, תיתן מענה לצורכי הצבא ותתרום לחברה הישראלית. יסודותיה הם:
    • עיצוב מודל של השירות הצבאי והאזרחי כמנוע צמיחה והכללה. פועל יוצא מכך הוא בחינת היקף השירות ותכולתו.
    • ביזור החוסן והמוכנות לחירום לרמה הקהילתית כדי להתמודד עם מלחמה ואסונות טבע שיפגעו בחלק ניכר משטח המדינה ואוכלוסייתה;
    • תפיסת הפעלה חדשה של הכוחות המזויינים המותאמת למציאות התקציבית, נגזרת מן האמנה החדשה ומקיימת הרמוניה עם תפיסת הביטחון הלאומית הכוללת.
מערכות לחזון.png
לחזרה לסיכום המסמך: קריאה לסמינר בן גוריוני חדש ומתמשך

תגובות

blog comments powered by Disqus