הסמינר של בן גוריון

מתוך סמינר 2.0 לעדכון תפיסת הביטחון הלאומית | Seminar 2.0
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בתהליך המעבר מיישוב למדינה, נערך על ידי בן גוריון תהליך למידה שזכה לכינוי "הסמינר של בן גוריון" [1] או "הסמינר ברחוב קק"ל" ‏‏[2] ויכונה להלן סמינר 1.0.

שלוש תקופות הלמידה של בן גוריון

אף שהמיתוס המכונן מתייחס על פי רוב רק אל הסמינר של 47', הרי שאת תהליכי הלמידה המואצים של בן גוריון אפשר לחלק לשלושה מופעים שונים, שהתקיימו בתקופות מובחנות והציגו להם מסקנות שונות בתכלית:

  • 39'-36' - לנוכח המרד הערבי והמדיניות הבריטית לאורו, משנה בן גוריון את הגישה הבטחונית שלו ושל הישוב. [3]
  • מרץ-יוני 47' - בן גוריון מתכנס לתהליך למידה בסיסית בעצימות גבוהה בוא הוא בוחן את שאלת הביטחון במציאות של מעבר מישוב למדינה. בן גוריון שואב ידע רב מלוחמי מלחמת העולם ה-2, ולמעשה מעניק בכורה לפורמליסטיקה של הצבא הבריטי על פני יכולות האלתור והגמישות שאפיינו את הפלמ"ח. על כך נכתב:
Cquote2.png

במהלך תקופה זו - מ-26 במארס עד 6 במאי, ולאחר מכן מסוף מאי עד תחילת יוני - נפגש בן גוריון, בעיקר בביתו בשדרות קרן קיימת 17 בתל אביב (כיום שדרות בן גוריון), עם עשרות ממפקדי ההגנה. הוא מילא מחברות שלמות בנתונים על מפקדים בכירים יותר ופחות, שיטות אימונים, כלי נשק, מצבורי תחמושת ואפשרויות ייצור ורכישה ויצא לסיורים. מסקנותיו, כפי שנמסרו לצמרת ההגנה באמצע יוני, גרמו ל"רעידת אדמה" שהדיה נשמעו עוד תקופה ארוכה.

Cquote1.png
המחברת השחורה של הזקן, מרדכי נאור, אתר הארץ
  • אוגוסט-אוקטובר 53' - בן גוריון מנצל חופשה בת שלושה חודשים לכינוס תהליכי הלמידה שהתקיימו בצבא עד לאותו הרגע לכדי גישה כוללת, שבעיקרה ממשיגה את מה שפותח בכל הרמות של המערכות הביטחוניות עד לאותה שעה. בסוף התהליך הוא מציג בפני הממשלה מסמך המסכם את הלמידה, ומכונה לעתים "מסמך 18 הנקודות" לאור סיכום המסמך.[4]

הנחות היסוד של בן גוריון

בן-גוריון, למעשה, נסמך תהליכי הלמידה המאוחרים על הנחות היסוד לפיהן:

  1. האחריות הבלעדית על בניינה ובטחונה של האומה מצויה בידי המדינה ומוסדותיה;
  2. מדינת ישראל כמדינת העם היהודי היא מרכז הלאום;
  3. האתגר הפנימי המרכזי של ישראל הוא היתוך האומה;
  4. המדינה תעמוד בפני איום קיומי הנובע מ:
    • מיעוט משאבי המדינה (בקרקע, במשאבי טבע ובהון כלכלי);
    • מציאות של מעטים מול רבים.

אל מול הנחות אלו, התאימה המערכת בראשות בן גוריון מענה משולב. מענה זה כלל, בין השאר, את המרכיבים הבאים:

  • הקמת ובניית צה"ל כצבא העם המעלה על נס את כור ההיתוך, ומבוסס על שירות חובה קצר ושירות מילואים ממושך;
  • תפיסת הפעלה צבאית הגורסת הכרעה מהירה והעברת הלחימה לשטח האויב;
  • חוזה בלתי כתוב עם יהדות העולם לתמיכה כלכלית ופוליטית במדינה;
  • ברית אסטרטגית עם מעצמה עולמית
  • ברית פריפריות באזור.

לקריאה נוסת

הערות שוליים

  1. למשל אצל מרדכי נאור ודן גלעדי, ארץ ישראל במאה העשרים : מיישוב למדינה 1900 - 1950, עמ' 375
  2. למשל אצל מיכאל בר זוהר, בן גוריון, עמ' 645
  3. ר' בתוך הספר שיחות עם מנהיגים ערביים, בן גוריון.
  4. כדאי לעיין במסמך זה: "צבא ומדינה", דוד בן גוריון, מערכות 279-280, יוני 1981.

תגובות

blog comments powered by Disqus