החזון לביטחון הלאומי של ישראל: התיכון של המזרח

מתוך סמינר 2.0 לעדכון תפיסת הביטחון הלאומית | Seminar 2.0
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף זה הינו פרק ד' מתוך מסמך הרשת חזון חדש לתפיסת הביטחון של ישראל.
הפרק הקודם: חלון ההזדמנויות לשדרוג הביטחון הלאומי של ישראל
חלק זה של המסמך מניח את נדבכי החזון של הביטחון הלאומי של ישראל לשנת השבעים וחמש למדינה שיממש את חלון ההזדמנויות הקיים.
  1. מרכיבי חזון הביטחון הלאומי לשנת השבעים וחמש למדינה הינם:
  2. תפיסת ביטחון גמישה, רלוונטית ואפקטיבית שמתעדכנת בתהליך שוטף שאליו רתומים גורמים שונים בממשלה ובחברה האזרחית.
  3. עוצמה אזורית
    • עליונות בלתי-מעורערת, גמישה ורלוונטית בהפעלת מגוון הכלים הצבאיים והביטחוניים ברחבי המזרח התיכון, כך שקיומה הפיזי מובטח לשנים רבות ושאזרחיה בטוחים;
    • מארג קשרים עם ממשלות ועם החברה האזרחית ברחבי המזרח התיכון באמצעות גופים ממשלתיים ולא-ממשלתיים גלויים וסמויים.
  4. מעצמת כוח רך באיזור ובעולם (Soft Power)– כוח רך זה מורכב מיכולת לשרת את מטרותיה של ישראל באזור ובעולם על בסיס תרומה משמעותית, ייחודית וישראלית לאנושות, שהיא בלתי פרופורציונלית לגודלה, למשאביה ולאוכלוסייתה; מערך קשרים חובק עולם של מוסדות ישראליים, ממשלתיים ואזרחיים; המטרות תושגנה על ידי פיתוח נוכחות עולמית של כוחות שיפעילו מגוון כלים 'רכים' כגון דיפלומטיה, סחר, תרבות, כלכלה, קשרי מדע וטכנולוגיה, ומיתוג.
  5. לגיטימציה עודפת(Legitimacy Surplus) - שיפור משמעותי במעמדה הבין-לאומי של ישראל ובלגיטימציה הבסיסית שלה כתוצאה מהיותה חיונית לעולם כך שערעור על זכותה להתקיים יהיה בלתי קביל, כתוצאה מ:
    • שבירת מעגל העוינות הבסיסית כלפי ישראל בעולם הערבי והמוסלמי באמצעות 'ראשי גשר' של לגיטימציה ערבית ומוסלמית לקיומה של ישראל ולקשרים נורמליים עמה;
    • תרומתה המשוכללת של ישראל לאנושות, במזרח התיכון וברחבי העולם, היא עמוד תווך של הלגיטימציה שלה.
  6. הבטחת הרוב היהודי בישראל באמצעות סיום השליטה באוכלוסייה הפלסטינית במסגרת הסדר של הפרדה או הסדר חוקתי של דו-קיום במסגרת ישות פוליטית משוכללת.
  7. החברה הישראלית תהיה משולבת ברשת הקהילות של העולם היהודי באמצעות מארג של קשרים בין קהילות, ארגונים ואנשים.
  8. אמנה חדשה בין צה"ל לחברה הישראלית ביחס לשירות הביטחון כך שלכל אזרח תהיה אפשרות לשירות שוויוני ומשמעותי יותר. זאת, כך שהשירות הביטחוני יתרום לצמיחה המכלילה של המדינה וזאת מבלי לפגוע בעוצמתה הביטחונית.
  9. תפיסת ביטחון מאזנת בין המתחים שבחזון – בין מרכיבי חזון אלו מתקיימים מתחים מובנים ומשלימים אלו:
    • על ציר "הלכידות הפנימית", מחד אמנה חדשה תחזק את הלכידות, מאידך, סיום השליטה בפלסטינאים עלול להביא למשבר חברתי עמוק בשל היעדר קונצנזוס בסוגיה והצורך לאכוף בכוח החלטה על נסיגה או התנתקות.
    • על ציר "מקור הלגיטימציה", מחד עליונות בלתי מעורערת משמעה כוח צבאי חזק ונכונות ויכולת להפעיל אותו, למשל במימוש השליטה על הפלסטינאים, מה שגורר בתקופה זו לגינוי בינ"ל. מאידך לגיטימציה עודפת משמעה שימוש נרחב בכלים 'רכים' על חשבון 'עוצמה קשה'. או נסיגה או התנתקות משטחי איו"ש שייצרו לגיטימציה אך עלולים להתפרש כירידה בעוצמתה של ישראל.
    • על ציר "ההזדהות", זהות המדגישה את המקומיות ומארג הקשרים הקרוב מבחינה גיאוגרפית קיימת במתח מול זהות מערבית עם נוכחות גלובאלית ומול זהות יהודית גלובאלית.
  10. תפיסת הביטחון תתבסס על גמישות ורלוונטיות, כאשר האפקטיביות מושגת על ידי "חיכוך מתמיד". רלוונטיות מתייחסת לתפיסה שהמענה שלה מאפשר לעצב מציאות על שלל היבטיה. גמישות מתייחסת ליכולת למקד מאמץ ולספק מענה ביחס לכל תופעה שמתהווה ולהמשיך לעדכן תדיר את התפיסה לאור ההתפתחויות. הגמישות והרלוונטיות יאפשרו לנווט בין המתחים השונים בהקשרים שונים.
מתחים בחזון
לפרק הבא: העקרונות המארגנים של המהפכה בביטחון הלאומי הישראלי

תגובות

blog comments powered by Disqus